ת.א (חי) 371/07 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נגד חיים ונדר ז"ל ואח' – שם נקבעה עדיפות בעל המשכון הראשון על פני משכון מאוחר יותר; ועקב כך ובהעדר תוקף למשכון המאוחר יותר- נקבע כי זכויותיהם של בעלי זכות העיקול עדיפים על פני זכויותיו של בעל המשכון המאוחר יותר, אשר נרשם ללא הסכמת בעל המשכון הראשון.

ת.א. 7247/03 (חי) בד"ל נ' שמעון מטילסקי ואח' – ביהמ"ש חייב את הנתבעים להשיב לבנק כספים שהבנק שילם ע"מ להשלים מכירת נכס שהבנק מימש לצורך סילוק ההלוואה שנטלו ממנו הנתבעים, כל זאת חרף העובדה שבעת ביצוע התשלום, חוב ההלוואה כבר סולק.

ע"א 3571/06 (חי) בנק אוצר החייל נ' אלכסנדר ברנגהולץ – בפסק דין חריג הפך ביהמ"ש המחוזי בחיפה פס"ד שניתן ע"י הערכאה הדיונית, הדוחה תביעה נגד ערבים יחידים, לאחר שהשתכנע כי הערכאה הדיונית לא ייחסה משקל לשיקולי היגיון, לראיות, ולסתירות שעלו מעדויות הערבים. ביהמ"ש המחוזי קבע כי אי-האמון או האמון של הערכאה הדיונית לא התיישבה עם העדויות שנשמעו ועם ההערכה הכללית של חומר הראיות.

ביהמ"ש המחוזי קבע כי הערכאה הדיונית נתפסה לכלל טעות "בולטת לעין", ולא שמה לִבה לפרטים מהותיים בחומר הראיות, וחייב את הערבים במלוא סכום הערבות.

ת.א. 19820/02 (חי) בד"ל נ' ויסאם קאסם ויסמין וע"א 352/08 (חי) יסמין קאסם נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, ביהמ"ש חייב בת זוג שחתמה כערבה להלוואה שנטל בעלה, לאחר שהשתכנע מהראיות שהונחו בפניו, כי הערבה לא חתמה על המסמכים מבלי שידעה את תוכנם או בשל לחץ שהופעל עליה ע"י בני משפחתה.

ע"א (חי') 53501-11-14‏ ‏ ורד שלי נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ – זהו ערעור על פסק דין במסגרתו הורה בית המשפט על פינוי המערערת מדירתה, עקב אי עמידתה בתשלומי ההלוואה שבגינה נרשמה משכנתא לטובת הבנק. ביהמ"ש המחוזי בחיפה קיבל את הערעור חלקו וקבע, כי יש להתייחס אחרת מבחינת התנאים הנדרשים לגבי הכרה בפטור בין סעיפים 33 לחוק הגנת הדייר לעומת סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל. הדרישות והפרשנות לגבי ההגנה שבסעיף 33, מצומצמות יותר מאשר לגבי סעיף 38. על מנת שתניית הוויתור על דיור חלוף לפי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל תהיה בתוקף, יש לשכנע את ביהמ"ש כי הובהרה לחייב זכותו לדיור חלוף על פי החוק ומשמעות הויתור עליה. לצורך תניית הפטור מההגנה לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, די באזכור מפורש בהסכם המישכון של סעיף זה וציון שהלווה מסכים שלא יהיה מוגן בהתאם להוראות הסעיף הספציפי. במקרה דנא אין המערערת זכאית להגנה שבסעיף 33 לחוק הגנת הדייר, משויתרה על זכותה לפי סעיף זה, אולם היא זכאית לדיור חלוף לפי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, משלא הוכח שהיא ידעה על זכותה לסידור חלוף או על כך שהיא מוותרת על זכות זו. לפיכך, נקבע כי הבנק זכאי לפנות את המערערת מדירתה, אולם בכפוף להענקה של דיור חלוף.

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3683579,00.html