"ערב" :

עפ"י בסעיף 1(א) לחוק הערבות, תשכ"ז – 1967, ערב הוא מי שהתחייב לקיים בעצמו התחייבות של גורם אחר (חייב) כלפי צד שלישי (נושה).

חוק הערבות מבחין בין שלושה סוגים של ערבים: "ערב מוגן", "ערב יחיד" ו- "ערב רגיל". בהתאם לסיווג הערב נקבעות ההגנות והזכויות להן זכאי הערב הספציפי וכן נקבעות החובות המוטלות על הנושה בקשר למימוש אותה ערבות שקיבל לידיו מאותו ערב.

"ערב יחיד"

הוא אחד מאלה :

מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד; לענין זה, "בעל ענין בתאגיד" – כהגדרת "בעל ענין" בתאגיד, בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

"ערב מוגן"

הוא אחד מאלה:

(1) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 89,311.66 שקלים חדשים.
(2) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 744,263.82 שקלים חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.

תנאים מקדמיים לנקיטת הליכים כנגד מי שמוגדר "ערב מוגן":

כדי שנושה יוכל לנקוט הליכים משפטיים נגד "ערב מוגן" בדרישה לקיום התחייבויותיו של החייב העיקרי, על כל התנאים הבאים להתקיים:

הנושה צריך להגיש תביעה לביהמ"ש כנגד החייב העיקרי ולקבל נגדו פס"ד בגין חובו כלפיו.

הנושה צריך לנקוט בהליכי גביה כנגד החייב העיקרי.

הנושה צריך לקבל את אישור רשם ההוצאה לפועל, כי הליכי הגביה שנקט כנגד החייב העיקרי מוצו (לרבות הליכים למימוש שיעבוד על דירת המגורים, ככל שהערבות נובעת מחיוב שכזה), באופן שלא נותרה לו ברירה אחרת אלא לפנות בהליכים משפטיים כלפי הערב.

במקרים חריגים כדלקמן, הנושה יוכל לדרוש מ"ערב מוגן" לקיים את החיוב ולנקוט הליכים נגדו, גם אם לא מתקיימים התנאים הנ"ל :

החייב נפטר, הוכרז פסול-דין או עזב את הארץ לצמיתות.

ניתן נגד החייב (אדם פרטי או תאגיד) צו כינוס/צו פתיחת הליכי חדלות פרעון.

נושה שנקט הליכים נגד חייב נדרש למסור הודעה על כך לערב המוגן והערב יהיה רשאי להצטרף להליך המשפטי. מהלך שכזה יכול למנוע כניסה מאוחרת של הערב להליכי הגביה כנגד החייב ולאפשר לו להקטין נזקים במקרים מסוימים.

כדאי לשקול היטב בעזרת יעוץ משפטי מתאים באילו מקרים להצטרף להליך המנוהל כנגד החייב העיקרי, ובאילו מקרים, נכון יהיה יותר להמתין עד למיצוי ההליכים נגדו.

זכויות והגנות "הערב המוגן"

הערבות חייבת להיות לסכום ספציפי אשר חייב להיות מצוין בחוזה הערבות שבין הערב לנושה ותוספות כגון: הפרשי הצמדה, ריביות בשיעור מוגבל  (הריבית לא תעלה מעל שיעור 4% מעל הריבית המקורית שהסכם ההלוואה) והוצאות שנקבעו בבית-משפט או בהוצאה לפועל (הערב עלול למצוא עצמו מחויב הן בהוצאות המשפטיות שחויב בהן החייב העיקרי טרם צורף להליך והן בהוצאות המשפטיות הנובעות מההליך המשפטי שהתנהל נגדו).

בחתימה על ערבות בסכום מוגבל, הערב יהיה חייב רק עד גובה הסכום המוגבל ולא מעבר לכך.

טענות שעומדות לחייב כלפי הנושה בכל הקשור לחיוב בגינו נחתמה הערבות, עומדות גם לערב כמי שבא בנעליו של החייב.

אם הנושה גרם מסיבה כלשהי לכך שלא יהיה ניתן לעמוד בתנאי החיוב, הערב יהיה פטור מערבותו – למשל אם לא עשה שימוש במידע שהביא בפניו הערב, וגרם בכך לסיכול של גביית החוב מהחייב העיקרי.

אם התיישנה תביעה נגד החייב, מתיישנת גם התביעה נגד הערב (אלא אם התיישנה עוד קודם לכן). למשל, אם החייב לא עמד בתנאי הלוואה שהעמיד לו הנושה, והנושה במשך 7 שנים לא נקט הליכים משפטיים כנגד החייב; במצב שכזה עשויה להתיישן התביעה נגד החייב, וכפועל יוצא גם נגד הערב.

קיימים מצבים שבהם עשויה עילת התביעה להתיישן רק נגד הערב – למשל, כשמדובר בערב להלוואה לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב; אם הנושה נקט הליכי גביה כנגד החייב העיקרי ע"פ פס"ד כספי שנטל נגדו, אולם לא טרח במשך 7 שנים ממועד הפרת הסכם ההלוואה, לנקוט בהליכים למימוש דירת המגורים, עשויה להתיישן עילת התביעה נגד הערב.

אם החיוב בגינו ניתנה הערבות הוקטן (בהסכם שבין החייב לנושה או ויתור של הנושה), בהתאם גם יוקטן החיוב הנערב.

אם החיוב בגינו ניתנה הערבות הוגדל (בהסכם שבין החייב לנושה), הערב ימשיך להיות ערב לחיוב, טרם ההגדלה.

אם חלו בחיוב בגינו ניתנה הערבות שינויים אחרים (בהסכם שבין החייב לנושה), תותאם אחריותו והתחייבותו של הערב לשינוי, אך במקרה כזה הערב רשאי לבחור אם : להמשיך למלא את ערבותו ללא שינוי, אם ניתן לעשות כן; לבטל את ערבותו אם מדובר בשינוי יסודי הפוגע בזכויותיו.

חובת הגילוי של הנושה כלפי הערב :

המחוקק הגביר את היקף חובות הגילוי המוטלות על תאגיד בנקאי כלפי הערבים באמצעות תיקון לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א 1981, בו נקבעה תחולת החוק על ערבים בסעיף 17(א) והן במסגרת תיקון לחוק הערבות, התשכ"ז – 1967, והוספת הפרק הדן בערבותו של ערב יחיד. חובות גילוי מוגברות אלו על התוצאות הנובעות מהן, חלות בנוסף לדיני הגילוי הכלליים, הקבועים במסגרת דיני הטעות וההטעיה וחובת תום הלב במשא ומתן שבחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ז -1973.

כפועל יוצא, ולפני שהערב חותם על הסכם הערבות, על הנושה לגלות לו, בין היתר, את כל המידע והפרטים הבאים:

1. מהו הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב (קרן ההלוואה).
2. מהי תקופת החיוב, סכומי הפירעון של הקרן ושל הריבית וכן מועדי הפירעון.
3. ככל שמדובר בהלוואה בריבית משתנה – מהו שיעור הריבית בעת החתימה על החוזה.
4. האם הקרן או הריבית צמודות ומהו בסיס ההצמדה.
5. האם הערב מוגדר כערב "יחיד" או ערב "מוגן."
6. מהו מספר העָרֵבים (אם יש יותר מאחד) ומהו חלקו היחסי של הערב מתוך החיוב.
7. יש להבהיר אם הערב חותם על ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים – חשוב שהערב ידע על כך, שכן מצב דברים זה עלול להצביע על כך שמדובר בחייב שבעבר לא קיים את חיובו.
8. שיעור הריבית בשל איחור בפירעון/החזר ההלוואה וכן כל תשלום שיחויב בו החייב אם לא יעמוד בהתחייבויותיו.

בנוסף, על הנושה למסור הודעה לערב במקרה שבו החייב לא מקיים את התחייבויותיו וכן ליידע את הערב על כוונתו להעמיד את החיוב לפירעון מוקדם (לפחות 15 ימים מראש);

על הנושה למסור לערב העתק מחוזה הערבות ולתת לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני החתימה.

בנוסף, עליו למסור לערב העתק חתום של החוזה לאחר החתימה, וכן למסור לערב, לפי בקשתו, העתק מהחוזה שבין הנושה לחייב.

• אי מסירת מידע מהותי לערב עשוי להוביל להפטר מקיומה של הערבות.

יחד עם זאת צריך לזכור כי חובת הגילוי היא חובה תכליתית; היא נועדה לגלות מידע מקום שידיעתו של מידע זה אינו מצוי בידיעת הצד שחבים לו גילוי. לעומת זאת, כאשר המידע גלוי, וכאשר שני הצדדים יודעים זאת, אין טעם בהחלת חובת גילוי "פרוצדוראלית" המנותקת מידיעת הצדדים בפועל" (ע"א 8611/06 בנק הפועלים בע"מ נגד מרטין); על בסיס עיקרון זה נפסק כי ערב לא יישמע בטענה להפרת חובת הגילוי באם ידע על הפרטים שלא גולו לו ע"י הבנק. (ע"א (מחוזי ת"א) 1215/08 לויאן שרה נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ).

הסוגיות בדיני הערבות הן מורכבות, לכן חשוב להתייעץ עם עו"ד בנקים שבקיא היטב בתחום, בעת התמודדות עם תביעת נושה.

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.