אחת ההגבלות החלות על חייב הנתון בהליך חדל"פ נוגעת להיעדר אפשרות למשוך שיקים. הגבלה זו עלולה ליצור בעיה עבור חייב הנתון בהליך, שעה שהוא נתקל למשל במשכיר דירה, אשר מתעקש כי החייב יבצע את תשלום דמי השכירות החודשיים דווקא באמצעות שיקים.

ובכן, בהתאם להלכת ערדאת (רע"א 7745/18) שנתנה במסגרת הליך פשיטת רגל, הכלל הוא שאין לבטל את המגבלה הנוגעת להנפקת שיקים המיועדים לתשלום שכ"ד, למרות הפרקטיקה הנוהגת אצל משכירי דירות לעמוד על תשלום שכ"ד בדרך של הפקדת שיקים להבדיל מאמצעי תשלום אחרים.

ביהמ"ש העליון קבע בפסק דינו הנ"ל כי בקשה לפשיטת רגל שמגיש חייב "כוללת מיניה וביה הסכמה להטלת המגבלות המוטלות על חייב במסגרת הליכי פשיטת רגל. על חייב המגיש בקשה להכרזתו פושט רגל לקחת בחשבון את ההשלכות הנלוות לצעד זה, שיכולות להיות להן השפעה על תחומים כלכליים שונים בחייו". ביה"מ קבע שם כי ממילא העברת שיק לידי משכיר אינה מספקת את הביטחון בו חפץ המשכיר ולמעשה אין מאחוריה כמעט כלום (שכן במצב בו ניתן צו כינוס, נקיטה בהליכי הוצל"פ בקשר לשיק שיימסר לא תהיה אפשרית (גם אם ניתן יהיה לפתוח תיק הוצל"פ בגין חוב שלאחר צו הכינוס, אך לא ניתן יהיה לנקוט בהליכי גביה).

יחד עם זאת, באותו פס"ד נותר פתח, בנסיבות מסוימות, לשק"ד של ביה"מ הדן בעניין, כאשר תנאי הכרחי לכך, כפי שנקבע שם, הינו היתכנות הבנק ורצונו לנהל חשבון באופן בלתי שגרתי וחריג ולהנפיק שיקים במתכונת מיוחדת ללקוח מוגבל (זאת בנוסף לפירוט מלא בבקשה ביחס לנתוני השכירות הספציפית, כמפורט בפס"ד שם).

הרציונל שבפסה"ד זה, חל גם כיום במסגרת הליכי חדלות פרעון.

כדי שביהמ"ש יאשר לחייב שמתנהל במסגרת הליך חדל"פ לעשות שימוש בפנקסי שיקים, יש צורך למלא אחר שורה של תנאים ולהעלות נימוקים ראויים. על מנת למקסם את הסיכוי לכך, כדאי לפעול באמצעות עו"ד מנוסה אשר בקיא בתחום חדלות הפרעון.