בהתאם להוראת סעיף 175(א)(1) לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, תשלומים עונשיים מוחרגים מתחולת צו הפטר שניתן בהליך.
זאת אומרת שאם לחייב למשל, חוב למרכז לגביית קנסות, בגין עבירת תנועה, הרי שאם חוב זה לא יסולק במסגרת הליך החדל"פ באמצעות התשלומים שישלם החייב בהליך, חוב זה יעמוד על כנו (בניכוי הדיבידנד שישולם למרכז לגביית קנסות במסגרת הליך החדל"פ) גם בתום ההליך, והחייב ידרש לשלם חובו גם אם קיבל הפטר מיתר חובותיו בהליך.
יחד עם זאת, על פי הוראת סעיף 175(ב)(1) לחוק, לבית משפט של חדל"פ סמכות לפטור חייב מ-"ריבית, קנס או תשלום אחר בשל אי-תשלום במועד של תשלום עונשי שנוספו או הוטלו בתקופה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים".
זאת אומרת, שבימ"ש של חדל"פ רשאי לפטור את החייב מריבית הפיגורים שהתווספה לקרן החוב של התשלום העונשי.
סמכות ביהמ"ש למתן הפטור האמור הותנתה בקיומן של נסיבות חריגות (בהתאם לרישא של סעיף 175(ב) לחוק).
עם זאת, נקבע בפסיקה כי אמות המידה לפטור יחיד מחובות אלה קלות למשל מאמות המידה הנדרשות למתן פטור מחוב מזונות, ובלבד שאי תשלום החוב נובע מחדלות הפירעון של היחיד ולא מסיבה אחרת.
לסיכום : לבית המשפט אין סמכות להורות על הכללת החוב עונשי שנגבה על ידי המג"ק בצו ההפטר; ואולם בית משפט של חדלות פירעון רשאי לבחון האם נסיבות המקרה מצדיקות הכללת ההפטר על הריביות ותוספות הפיגורים שהוטלו על חובות אלו כאשר החלת ההפטר משמעותה ביטול תוספות הפיגורים כליל.
